.png)
ֿ
קהילת סיד-ישראל מורכבת מארגונים ומאנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים הקשורים לפיתוח בינ"ל וסיוע הומניטרי. בואו נכיר את חברי הקהילה ונלמד מהעשייה שלהם ברחבי העולם.
ֿ
הפעם שוחחנו עם יעל רז, מנהלת אגף חוסן ושעת חירום בסוכנות היהודית The Jewish Agency for Israelהסוכנות היהודית לארץ ישראל ומנהלת פלטפורמת Jready לפיתוח חוסן של קהילות יהודיות.
יעל עובדת בסוכנות היהודית כ- 20 שנה. היא סיפרה לנו שלאחרונה, לקראת הרצאה שלה בשבוע הנערה הישראלי חשבה על מסלול הקריירה שלה ועל כך שלעיתים חלומות משתנים בנסיבות לא צפויות. בעברה עבדה כיועצת פרלמנטרית וחלמה להיות שגרירת ישראל בסין. ב-2003, הייתה יעל עוזרת הוראה באוניברסיטה העברית, ובוקר אחד ממש כמה דקות אחרי שיצאה מהקפיטריה בקמפוס ונכנסה לאוטו, שמעה פיצוץ עצום וכל הקפיטריה התפוצצה. היא מעידה שייתכן מאוד וזו הייתה נקודת מפנה אצלה, כי לא הרבה זמן לאחר מכן הבינה שהיא רוצה לעסוק בפעילות חברתית, ומצאה את דרכה לסוכנות היהודית ובמורד השנים, גם בצד השני של המתרס - כמנהלת הקרן לנפגעי טרור.
יעל סיפרה לנו שב-2006, ביום הראשון למלחמת לבנון השנייה, יו"ר הסוכנות דאז זאב בילסקי ביקש לברר כיצד הסוכנות יכולה לסייע לרשויות בצפון - נאמר לו באופן גורף "קחו את הילדים". כך, ממצב בו הסוכנות היהודית פעלה בשעת חירום בעיקר סביב הדאגה לאוכלוסיות שבאחריותה, בעיקר עולים חדשים, ובגיוס הפילנתרופיה היהודית לרכש הנדרש עבור המדינה, החלו בפינוי ילדים ובני נוער ופנו ליעל לרכז את כל המענה ליישובי הצפון. אחרי חודש של מלחמה הבינו שענו על צורך ממשי וטיפלו ב 45,000 ילדים. מבחינת הסוכנות היהודית זה היה רגע מכונן של הבנה שיש ליכולות ולתשתית שלה כארגון משמעותי וגלובלי יכולות אופרטיביות בחירום. בשנים האחרונות מוסדה הפעילות בסוכנות היהודית תחת אגף חוסן ושעת חירום.
הסוכנות היהודית, שמעמדה מוגדר בחוק, נמצאת במקום ייחודי במובן שהיא גם חלק מהחברה האזרחית, וככזו מיוצגת בשולחנות העגולים של ארגוני החברה האזרחית בחירום וגם כרשות ייעודית המיוצגת בפורומים של משרדי הממשלה ורשות החירום הלאומית (רח"ל). כשרח"ל הוקמה, הסוכנות החלה להתממשק לעבודה שלה, ולפתח פרוטוקולי חירום פנים ישראליים בצורה סדורה. על מנת להעמיק את המידע המקצועי שלה, פנתה יעל לתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, מקום שהפך להיות בית נוסף עבורה ושם כותבת היום גם את דוקטורט בליווי פרופ' ברוריה עדיני, ראשת החוג, בנושא חוסן אישי וקהילתי של קהילות יהודיות סביב העולם.
במקביל לעבודה בתחום החירום יעל גם קיבלה אחריות על ניהול הקרן לנפגעי טרור מיסודה של הסוכנות היהודית. הקרן קיימת משנת 2002, ונותנת מענה חירום מיידי לנפגעים תוך24-48 שעות ובהמשך מענה שיקומי משלים, לזה הניתן ע"י מוסדות המדינה. כמו כן, פועלת רבות לשיקומם של ילדים ובני נוער נפגעי טראומה.
יעל מספרת לנו על המפנה הגדול שהקורונה הוביל גם בהקשר של עבודת האגף. עד אז, האגף התנהל בעיקר במצבי חירום בישראל. בפנדמיה לא רק שהיא מצאה את עצמה, היחידה עם תואר בבריאות הציבור בתוך ארגון של אלפי עובדים, אלא גם חלק מצוות שהוביל התמודדות עם משבר עולמי גלובלי, שפגע בכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
"יחד עם העלייה אשר ממשיכה כל העת, הסוכנות מתחילה לקבל טלפונים מקהילות מרחבי העולם, אשר מבקשות לקבל סיוע בסיסי- ציוד סניטרי, מערכת זום לבתי ספר, מזון לקשישים ועוד. סביב אותו הזמן התקשרו ליעל מומחים מהזירה האזרחית ומהצוות המייעץ למל"ל והציעו לחלוק את הידע הישראלי לעולם, באמצעות יצירת פלטפורמה דיגיטלית, ייעוץ מומחי בריאות ישראלים ו Best Practices, וכך בהובלתה של מנכ"לית הסוכנות היהודית, אמירה אהרונוביץ' יצרו את פלטפורמת JReady שהיא פלטפורמה דיגיטלית שנותנת מענה לבניית חוסן ומוכנות למצבי חירום בקהילות היהודיות. "התחלנו להבין מה אנחנו יודעים לשדך לקהילות ואילו שותפויות אנו יודעים לייצר עבורם, לדוגמא נט"ל עם מענה פסיכו-סוציאלי לקהילות שהצוותים שלהן התקשו להכיל את המשבר. מהר מאוד גם חברנו לאגף תפוצות במשרד החוץ והתחלנו ליזום סמינרי חוסן ומענה ספציפי לקהילות שונות". בראש JReady עומדת בשנתיים האחרונות חה"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין שגייסה ועדה ציבורית של אנשי מקצוע מובילים מתחומים שונים ללוות את המיזם.
יעל מספרת שבמקביל לוובינרים ולסמינרים מקוונים שיזמו, חברה הסוכנות היהודית לתכנית לניהול מצבי חירום בתל אביב, ויחד יצרו קורס למנהלי קהילות במצבי חירום, שהמשתתפים גם מקבלים תעודה של אוניברסיטת תל אביב. בחודש ינואר יחל המחזור התשיעי של הקורס ובכלל למעלה מ 1000 אנשים עברו את ההכשרות השונות של JReady .
"הקורסים וההכשרות נותנים את כרטיס הכניסה לעבודה עם הקהילה, באמצעות בניית האמון, הבנת הצרכים הייחודיים ובניית רשת של סיוע הדדי, לא רק על ידי ישראל אלא על ידי רשת מנהלי קהילות של מדינות שכנות אשר יכולות לסייע אחת לשנייה בעת הצורך…אנו מקבלים הרבה פניות מקהילות שרוצות לבנות מחדש את צוותי הטראומה שלהם וצוותים פסיכו-סוציאלים, אשר יהיו מוכנים לתרחישים שונים".
ביקשנו מיעל לפרוט לנו מה הכוונה שלה בחוסן קהילתי. "מצד אחד אנו מדברים על מתן מענה מיידי, אבל מצד שני גם היערכות בשגרה… יש לא מעט אתגרים שמכרסמים בחוסן הקהילתי ביום-יום וגם עבורם צריך לתת מענה. התמודדות עם אירועים אנטישמיים החל בציור צלבי קרס על בתי כנסת, תיוג של עסקים יהודים במדבקות, התעמרות בעבודה על רקע אנטישמי וכלה באירועים אלימים וניסיונות לפגוע במתקנים ובחברי קהילה יהודים. יש צורך בהטמעה של התחזקות מנהיגות בקהילה, התנדבות, לכידות חברתית ויצירת תחושת גאווה והשתייכות לקהילה.
מלבד אירועים אנטישמיים לכל קהילה אתגרי חירום שונים בנקודות זמן שונות. במהלך משבר הקורונה פנינו לקהילה היהודית במלבורן להציע סיוע והופתענו שמה שהטריד אותם יותר מהמשבר הבריאותי היה הצורך להיערך לגל שריפות אפשרי. הבנו, שלנו יש את היכולת לחבר אותם לקהילות במערב ארה"ב לדוגמא שמתמודדות כל שנה עם שריפות ענק ומתורגלות בפינוי מחנות קיץ, בתי ספר וכו' בעת שריפות.
לעיתים הקהילה מזמינה גופים רשמיים, רשויות חירום ובטחון מאותה המדינה, מחוץ לגבולות הקהילה היהודית, להשתתף גם בהכשרות של JReady ואף בסיור לימודים בישראל בנושאי חירום. אירחנו לפני מספר חודשים את נציגי רשות החירום הלאומי של שבדיה לבידוק למידה בישראל. הדבר מחזק מחדש את הקשרים המקצועיים בין הקהילה לרשויות ובכך את החוסן של הקהילות.
הסוכנות היהודית הייתה פעילה מאוד סביב המלחמה באוקראינה ומטבע הדברים גם אגף חוסן ושעת חירום לקח חלק בעשייה. מעבר לפעילות סביב חילוץ ועלייתם של כ 14,000 עולים מאוקראינה, החלה JReady להפנות משאבים בתחום החוסן למדינות המעטפת שקלטו פליטים וגם ליוזמה של וובינרים לעובדים ולמתנדבים בארגונים באוקראינה שהתמודדו עם מצב חירום מתמשך. בשיתוף פעולה עם משרד החוץ והקואליציה הישראלית לטראומה יצאה משלחת מומחים לבולגריה והתקיימו וובינרים מקוונים ליתר מ 180 מתנדבים ואנשי מקצוע באוקראינה. בנוסף, יזמנו יחד עם מרכז השלטון המקומי את מבצע "תורינו" שגייס את החברה הישראלית לאיסוף של ציוד הומניטרי עבור הפליטים מאוקראינה באירופה ובישראל.
הדבר החשוב לנו ביותר בעבודה עם כל קהילה זה להגיע עם המון צניעות. יש כבר המון עבודה המתבצעת בתוך הקהילות ופגשנו אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה. לאחר שנתיים בלבד של עבודה אנחנו עובדים כיום ב 45 מדינות שונות. לא היינו יכולים להיות רלוונטיים כל כך אלמלא היה לנו גיבוי של השותפים שלנו בעולם היהודי: הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד ולולא יצרנו רשת של שותפים בישראל ובעולם -שצברו מומחיות בהיערכות ומוכנות למצבי חירום ובבניית חוסן קהילתי. אנחנו מבינים שהעבודה עוד רבה ומזמינים את כל ארגוני סיד לחבור לעשייה שלנו ולתרום מניסיונם.