.png)
ֿ
קהילת סיד-ישראל מורכבת מארגונים ומאנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים הקשורים לפיתוח בינ"ל וסיוע הומניטרי. בואו נכיר את חברי הקהילה ונלמד מהעשייה שלהם ברחבי העולם.
ֿ
לקראת חודש הגאווה שחל ביוני, ראיינו את עו"ד נמרוד אביגאל, סמנכ"ל ארגון HIAS ישראל ומנהל תכנית הסיוע המשפטי בארגון. בראיון דנו בעבודתו עם מבקשי מקלט להט"בים בישראל, מתן קול לאוכלוסיות מוחלשות ומשבר הפליטים האוקראיני.
כבר בצעירותו הבין נמרוד את הכוח והמשמעות שיש למילים, והחליט בגיל 13 שרוצה להיות עורך דין בעקבותיו של קרוב משפחה. לדבריו, הבין כי "מה שמניע אותי הוא תחושה של צדק, אז הלכתי ללמוד משפטים מתוך רצון לעסוק בזכויות אדם". ואכן, כבר בעבודתו הראשונה במוקד להגנת הפרט בירושלים, זכה לייצג עותרים לבית המשפט העליון. באותה התקופה התנדב בארגון חוש"ן, דרכו העביר הרצאות והיה אחראי על תחום ההכשרות למתנדבים חדשים. אחת הסוגיות המרכזיות בהכשרות הייתה זו של סולידריות, והדרך בה מתנדב יכול לספר את סיפורו האישי ובו בזמן לפתוח דרכו שער לקבוצות פחות פריווילגיות בתוך הקהילה הלהט"בית. משם, החל לעבוד במוקד לפליטים ולמהגרים בתל אביב ועבד עם מהגרי עבודה, קורבנות סחר ומבקשי מקלט. ניסיון אשר הוביל אותו לאחר מספר שנים לעבוד ב-HIAS ישראל.
HIAS העולמי הינו ארגון יהודי בינלאומי ללא מטרות רווח, הפועל סביב העולם כדי להגן על פליטים שנאלצו להימלט ממולדתם בגלל מי שהם, לרבות מי שנרדף על רקע דתי, אתני ומגדרי. הארגון עצמו פועל ב-14 מדינות על פני חמש יבשות, ובמשך שנות פעילותו סייע ללמעלה מ-4.5 בני אדם. זאת על ידי התמקדות ביישוב מחדש של פליטים, מאבק באלימות מגדרית, מתן סיוע משפטי וקידום חשיבותה של בריאות נפשית, כלכלה מכלילה, זכויות פליטים ותגובה לחירום. בישראל, הארגון מסייע לעולים, עובד במשותף עם גופים ממשלתיים ואזרחיים שונים כדי לשפר את הליכי המקלט במדינה ופועל למען ייצוג משפטי של מבקשי מקלט בתחומיה.
כיום, ישנן 62 מדינות בעולם שאוסרות על יחסים חד מיניים, ורק שבוע שעבר, אוגנדה החמירה את הענישה כלפי להט"ב, אשר חשופים לעונש של מאסר עולם ואף עונש מוות במקרים "מחמירים". "העניין הייחודי והטראגי עם פליטים להט"בים הוא שעבור רבים מהם גם כאן, בישראל, מסוכן להם", מתאר נמרוד, "בדרך כלל, יש הפרדה בין מדינת המולדת המסוכנת לבין מדינת המקלט הבטוחה, בישראל למבקשי המקלט הלהט"בים אין קהילה וביטחון". המחסור באלו מתקשר באופן ישיר לסטיגמות התרבותיות הקיימות במדינת המוצא של חלק ממבקשי המקלט הלהט"בים, בחוויה האישית שלהם ובתהליך שקרה או לא קרה בעת יציאתם מהארון.
הבעיה השנייה שבלטה לנמרוד בעבודתו היא אטימות מערכת המשפט, עם כ- 0.06% פליטים מוכרים בישראל. במשך השנים, מדינות החתומות על אמנת הפליטים הכירו בכך שמי שנשקפת לו סכנה בארצו בשל נטייתו המינית או זהותו המגדרית, זכאי להגנה כפליט. גם ישראל הכירה בכך, אולם רק במקרים בודדים. קבוצות מוחלשות של מבקשי מקלט צריכים הרבה יותר עזרה בתהליך של בקשה למקלט. במקרה של מבקשי מקלט להט"בים, לעיתים יש צורך לשקף כי הם בטוחים בחשיפת הזהות המינית או המגדרית שלהם, ושזה רלוונטי לבקשת המקלט שלהם. "במקרים מסוימים אפילו אין להם את המילים או הלקסיקון המתאים לתת שם לזהות שלהם" מספר, "יש קושי אמיתי בהגדרת הזהות האישית. הסיפור הלהט"בי הוא לא סיפור אחד, אין מודל אחיד ליציאה מהארון שמתאים לכולם, בעיקר במדינות מוצא בהן להט"בים נרדפים ואין קהילה להט"בית. כעורך דין במצב זה, התפקיד שלי הוא לתת מילים ומידע ללקוחות שלי. זה דורש תחושת ביטחון וגם סבלנות, זו זכות בשבילי".