.png)
ֿ
קהילת סיד-ישראל מורכבת מארגונים ומאנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים הקשורים לפיתוח בינ"ל וסיוע הומניטרי. בואו נכיר את חברי הקהילה ונלמד מהעשייה שלהם ברחבי העולם.
ֿ
בחודש האחרון שוחחה פרופ' דורית ניצן ששבה ארצה מתפקידה בארגון הבריאות העולמי כמנהלת הסיוע ההומניטרי לאוקראינה עם דנה מנור, סמנכ"לית סיד-ישראל, לשיחה על פעילות הומניטרית באוקראינה, בניית הקריירה שלה, אתגרים והצלחות שהיו לה לאורך השנים.
דנה - דורית, תוכלי לספר לנו על עצמך ועל האופן שבו הגעת לתפקיד הנוכחי שלך?
דורית - ובכן, תמיד רציתי לעסוק ברפואה והצלת חיי אדם. למדתי תזונה ואחר כך רפואה בארץ, ואת ההתמחות ותת-ההתמחות שלי עשיתי בניו יורק. . אך השינוי הממשי בקריירה שלי הגיע עם הצעה מפתיעה ללימודי תואר שני בבריאות הציבור, באפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה. החלום שלי היה לעסוק בפעילות הומניטרית, ולכן ניסיתי לשלב את העשייה הזו תוך כדי עבודה בניו-יורק, ותכננתי להצטרף לארגון גדול שעובד לפי עקרונות סדורים שאני מאמינה בהם ושכולנו עובדים לאורם. כשחזרתי ניהלתי את מחלקת התזונה במשרד הבריאות. שילבתי את עבודתי זו עם פעילות התנדבותית בארגונים כמו JDC, רופאים לזכויות אדם ועוד.
הצלחתי גם לנכוח בוועדות של ארגון הבריאות העולמי ולהכיר אותו מקרוב ולהעריך את דרך עבודתו. בין היתר בתפקידי במשרד הבריאות פעלנו בתחום הבטחון התזונתי ובטחון בריאותי. בשנת 2003 התקבלתי לעבודה בארגון הבריאות העולמי, אך כשהתבקשתי למלא את מקום ראש שירות המזון הארצי החלטתי לדחות את הגיוס לארגון הבריאות העולמי.
מספר חודשים לאחר מכן פרץ האירוע הנוראי של רמדיה. אחרי שהחקירה הסתיימה לקחתי שנת שבתון ממשרד הבריאות תוך כדי שניגשתי למכרז של ארגון הבריאות העולמי בתפקידי הראשון בארגון הייתי נציגת הארגון וראש המשרד והצוותים בסרביה, כולל ב מונטנגרו וקוסובו. בתוקף תפקידי הייתי גם אחראית על בריאות הציבור במדינות שהושפעו ממלחמת יוגוסלביה (כל מדינות יוגוסלביה לשעבר וכן רומניה, מולדובה ובולגריה). העבודה שם הייתה מרתקת, ועבדתי עם משרד הבריאות, משרדי ממשלה, מוסדות אזרחיים, ארגוני או"ם וקהילות, כדי לשפר את מצב הבריאות, שירותי הרפואה ומוכנות למצבי חירום.
התרכזנו אז באוכלוסיות שהיו בשוליים כמו אוכלוסיית הרומה (המכונה: צוענים). אלו היו אנשים "שקופים", ללא נגישות לשירותי הבריאות. אלו שחיו על גדת נהר האיבר במחוז קוסובו נאלצו לחצות את הנהר הקפוא בשחייה לאחר שהיישוב שלהם, המאהל, עלה באש. מחנה העקורים של הרומה הוצב באזור מזוהם בעופרת ואכן מצאנו שהאוכלוסייה שם סבלה מהרעלת עופרת מהגרועות שתועדו אי פעם. פעלנו להרחקתם ממקור הזיהום, למניעת חשיפה לעופרת וכמובן טיפול להצלת חיים והשפעות לטווח ארוך ולדורות הבאים למדתי המון באותה התקופה על עזרה לאוכלוסיות אחרי מלחמה, על הצורך לחייט טיפולים וגישות לתנאים ויחד עם הקהילות, להשתמש בדיפלומטיה של הבריאות ולעבוד על המרחב שנוגע בין האדם, המזון, בעלי החיים, הצומח והסביבה,. אחד הדברים שעשינו בבלגרד, יחד עם ראש העיר, הממשלה והקהילה היה מה שכינית "הקמת קבוץ רומה" הראשון בעולם,. הקואופרטיב הוקם כדי להעסיק את הרומה במקום עבודה מוכר וכך יקבלו נגישות לשירותי בריאות מכילים. המרכז סבב סביב טיפול באשפה, מיגור האבטלה והגברת הנגישות לשירותים כמו מרכזי חינוך ורפואה. בדרך זו הצלחנו לפתוח צוהר מול השלטונות להנגשת שירותי בריאות עבור אוכלוסיות שצריכות אותם ולשינוי מעמדם האזרחי זו דוגמא לאיך נושא הבריאות קשור למעמד אזרחי, שלומות, ושלום.
בהמשך קודמתי להיות נציגת וראש המשרדים של הארגון הבריאות העולמי באוקראינה, שם גרתי מ-2012 עד ל2016. בתקופה זו התעורר המרד האזרחי ואיתו המלחמה עם רוסיה. כשקודמתי והפכתי לממונה על מערך החירום של אזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי הכולל 54 מדינות, הרגשתי שמדובר במהלך טבעי כמעט. שהיתי בקופנהגן עד ינואר האחרון, וב-24 בפברואר כשפרצה המלחמה חשתי אי שקט וצורך לתת מעצמי. כשחזרתי ארצה ארגון "נתן" הזמינו אותי לצאת איתם בראש משלחת הראשונה לאוקראינה ביחד עם מתנדב שמכיר היטב את הארגון.
דנה - יש הבדל בין הטמעת מדיניות גלובלית לעבודה בשטח. איך השפיע הניסיון שלך במישורים שונים על העבודה?
דורית - נכון, הייתי ברת מזל במובן מסוים כשנקראתי לשטח. תוך כדי התנדבותי בנתן שם פנה אליי ראש האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי ואיתו מזכ"ל הארגון, שביקשו ממני לחזור לארגון הבריאות העולמי. עבדתי עם צוותי רפואה ובריאות, מידע, אפידמיולוגיה, תקשורת ומעורבות הקהילה, לוגיסטיקה ואנשי ניהול ומומחים בשותפויות ועוד. פעלנו להצלת חיים זו הייתה זכות גדולה ועד אוגוסט האחרון הייתי באוקראינה שם הקמנו וביססנו שם את מערך הסיוע ההומניטרי שלנו בשטח.
דנה - מה כולל תהליך הקמת מערך סיוע הומניטרי? במיוחד מנקודת המבט שלך כמובילת כל המערך?
דורית - הקמת מערך הסיוע מיועד לסייע לשלטונות במאמץ להציל חיים ולאפשר נגישות לשירותים החיוניים. התהלך דורש הערכה מהירה, תכנון וביצוע, כשלכל ארגון ששותף לו יש משימות ברורות. חשוב ש כל חלקי הפאזל יתאימו ויתחברו למיקשה סדורה ומאורגנת. האחריות והאחריותיות היא לאנשים באשר הם. במשך שנות עבודתי יחד עם ארגון הבריאות העולמי למדתי שהכרת המדינות באופן יסודי ועמוק, הכרת המשילות ומערך השירותים, תחושת הביחד עם הקהילות סייעו ומסייעים לנו לפעול גם בתוך מארג ניהול אירוע החירום כך שיותאם לצרכי ולתנאי הקהילות. למדנו על חשיבות הקישור בין המדינות למנעד של ארגון הבריאות העולמי והשותפים הרבים.
הייתי על גבול אוקראינה-פולין בימים הראשונים למלחמה באוקראינה, נוכחתי מה הם הצרכים בשטח והצורך להתאים את מערך הסיוע ההומניטרי לצרכי האוכלוסייה. התוכנית לשעת חירום שלארגון הבריאות העולמי שהוקמה מ 2016 (WORLD HEALTH EMERGENCY PROGRAMME, WHE) הוכחה כזריזה, כשירה ואמינה בכל הנוגע למניעה, מוכנות, מענה ושיקום. אנשי משרד הארגון נמצאו באוקראינה והכירו אותה לפני ובפנים כמו גם את מערך העבודה של WHE והדרך לפעול בזריזות הנדרשת. , כעת היה עליי רק להקים המערך התומך בממשל: מרכז פיקוד, , תיאום ושליטה, לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, ובשיתוף עם ארגוני סיוע מכל העולם חשוב להדגיש שהשותפים מחויבים לעבוד ביחד תחת אשכול הבריאות, שנמצא בניהול ארגון הבריאות העולמי. ואכן, כל הארגונים הישראלים בשטח הצטרפו אלינו. עבור חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שעבדו באופן מסודר באשכול הבריאות. כולנו ביחד שינענו תרופות, קנינו בלוני חמצן ומכשירי סי.טי, הסדרנו לוגיסטיקה, הובלנו ציוד ופצועים ברכבות, הקמנו מארג שלם של בתי חולים שדה שעדיין נמצאים שם עד היום יחד עם מומחים בשטח, תמכנו בשירותי בריאות הנפש, בריאות הציבור והרפואה הקלינית, ועוד.
תיאום כזה בתוך אוקראינה, יחד עם כל המערך בתוך גבולותיה דורש שיתוף פעולה עם הממשלות שמפעילות מערכים מקבילים. פגשת את זלנסקי תוך כדי העבודה בשטח?
כן, הייתה לי הזכות הגדולה לפגוש אותו עוד לפני התפקיד. אשתו מאוד מעורבת בתחום בריאות הנפש, ועובדת עם ארגון הבריאות העולמי ועוד רבים אחרים, בניהם ארגונים ישראלים שעובדים עמה בשטח. אציין שעוד תחום שמאוד מעניין אותי בתחום החירום הוא שיתוף הפעולה בין הצבא לאזרחות. במצבים רבים, כמו בזמן הפנדמיה בקורונה מדינות רבות שילבו את כוחות הביטחון שלהן לסיוע לכוחות הבריאות. במצבי מלחמה, כמו באוקראינה אזרחים רבים מגנים על בתיהם ונוצר טשטוש אנושי ביניהם לבין כוחות הצבא הרשמיים. ארגון הבריאות העולמי פועל לפי ההנחיות בנושאים אלה. זכורים לי מקרים רבים בהם אזרחים מעניקים טיפול מציל חיים לאלו שגוננו על ביתם ומשפחתם, ולמדנו לעבוד בתנאים הללו בבתי החולים. בזמן שלי שם הסתכלתי בהשתאות והערצה על קצינת הרפואה האוקראינית, שהצליחה להרים ולמנף את חיל הרפואה ומערך הבריאות מרמה בסיסית לחיל המתקדם שהוא היום.
דנה - כאשר את עובדת באזורי אסון ומלחמה, איך את מתמודדת נפשית? את גם רותמת אחרייך את כל המערכת העולמית לתוך הסיוע בשטח.
דורית - כל השותפים שלנו והצוותים זקוקים לאפשרות לדבר, לשתף ולהתאוורר. ארגון הבריאות העולמי יחד עם ארגוני האו"ם דואגים להעניק את התמיכה והמנוחה. משמע אנחנו יוצאים להתאוורר לכמה ימים מהשטח וחוזרים מאוחר יותר, יחד עם מארג תמיכה נפשי שגם אני נעזרתי בו. אני שמחה שעשיתי זאת, בעיקר כשראיתי מראות קשים ולא רציתי להעיק על חברי המשלחת שאיתי שגם עברו התמודדויות דומות. היו פעמים שבחרתי לוותר על ההתאווררות עד שהבנתי שזה אסור, הבנתי שזה משדר מסר לא נכון לחברי המשלחת – כולנו צריכים לדאוג אחד.ת לשני.ה ושגם אני אישית צריכה את המנוחה. היינו עדים לכאב תהומי, לתחושות קשות ולאכזריות אנושית. הייתי באסונות טבע גדולים כמו הצונאמי בתאילנד, רעידות אדמה ועוד. כשעבדתי באלו אמרתי לעצמי "אוקי, פעם הבאה נהיה יותר מוכנים לאסון הטבע הזה", אבל כשמדובר באכזריות אנושית, קשה לי. קשה לכולנו. ובין לבין – אנחנו לא מרשים לעצמינו להשאיר אף אחת.ד מאחור, או בשוליים.
דנה - מבינה אותך מאוד. רציתי לשאול לאור הניסיון הרחב שתיארת כאן, ובהתייחס לכל הארגונים הישראלים שהגיעו לשטח ברצון לעזור, מה המסר שלך לפועלים בשטח בתור זו שעושה את התיאום הרוחבי ורואה את כל המתרחש?
דורית - קודם כל תודה לכל המצטרפים ולכל מי שמגיע לעזור. להרבה ארגונים ישראלים היה קושי להיכנס לשטח וכאן אני מדגישה את החשיבות של הספקת ביטוח בריאותי מלא לעובדים הומניטריים ישראלים גם מעבר לגבול ובאזורים מסוכנים. יש צורך אמיתי בביטוח בריאות הומניטרי על מנת שהעובדים שלנו, מישראל, לא יישארו מחוץ לאזורי האסון ויוכלו להושיט סיוע לכל מי שצריך. חשוב גם ש שהביטוח ידאג לפינוי רפואי, "מדיבאק" ודברים רבים נוספים. ארגוני האו"ם זוכים לכך, והגיע הזמן שישראל תיתן לעניין ביטוח הבריאות חשיבות עליונה. אני שמחה מאוד על העבודה שנעשתה בנושא. אני רוצה לחזור ולהודות לכל מי שלוקח חלק בפעילות הומניטרית, ומצפה להמשך העבודה החשובה שלנו.